עולם המחר פרק 1 – חסן נסראללה

ארגון החיזבאללה הוא כרגע חלק מממשלת לבנון, הזרוע הצבאית של הארגון מתוארת כ"ארגון הגרילה המיומן ביותר בעולם". תחת הנהגתו של נסראללה, החיזבאללה ניהלה את נסיגתה של ישראל מדרום לבנון בשנת 2000, ואת הניצחון כנגד ישראל במלחמת לבנון השניה בקיץ 2006. סעיד נסראללה הוכתר כאחד האישים המשפיעים ביותר בעולם על ידי מגזין 'טיים' וה'ניוזוויק'. השפעתו חוצה חילוקי דעות סקטוריאלים וגבולות מדיניים, כשהוא מוערץ ומושמץ על ידי מליוני אנשים במזרח-התיכון וברחבי העולם.

זהו הראיון הראשון בשפה האנגלית עם סעיד חסן נסראללה בעשור האחרון. בזמן שמהומות ומהפכות מתפשטות במזרח התיכון, ג'וליאן אסאנג' מראיין את חסן נסראללה בנושאים כבדי-יום, כולל עמדת החיזבאללה בנוגע לסוריה. נושאים אחרים הכלולים בראיון הם היחס בין הזרוע הצבאית של החיזבאללה לבין הזרוע התקשורתית ותפקידה של הפוליטיקה בחיי היום-יום. אסאנג' משלב זאת עם גילויי-הלב הכנים של נסארללה האדם, שבאופן רגיל מצטייר כשטן או כמושיע על ידי המערב, העולם הערבי והתקשורת העולמית.

בעזרת תקשורת לווינית, הן המראיין והן המרואיין לוקחים חלק בשיחה ממיקומים נסתרים: ג'וליאן אסאנג' מביתו הזמני באזור כפרי בבריטניה, שבו הוא מוחזק במעצר בית כ-500 ימים ללא כתב אישום; חסן נסראללה מדבר ממעוז החיזבאללה בלבנון, משם הוא ממשיך בעבודתו תוך פחד מתמיד מהתנקשות על ידי גופים מדיניים ופרטיים.

תחילת הפרק:

פברואר 2012 – אני ג'וליאן אסאנג', עורך וויקיליקס. אנחנו חשפנו את סודות העולם והותקפנו על ידי מוקדי הכוח. אני עצור ב-500 ימים ללא כתב אישום, אך זה לא עוצר אותנו. היום אנחנו במסע אחר רעיונות מהפכניים שעשויים לשנות את העולם של מחר.
השבוע מצטרף אלינו אורח מיוחד ממיקום סודי בלבנון. הוא אחת מן הדמויות המרתקות במזרח-התיכון. הוא לחם בקרבות רבים כנגד ישראל וכרגע מוצא עצמו מעורב בסכסוך הבינלאומי בסוריה. אני מעוניין לדעת מדוע הוא נקרא לוחם-חופש על ידי מליונים ובאותו הזמן נקרא טרוריסט על ידי אחרים. זהו הראיון הראשון איתו במערב מאז מלחמת לבנון השניה ב-2006. ארגונו – החיזבאללה, הוא חלק ממשלת לבנון. הוא מנהיג הארגון הזה, הוא סעיד חסן נסראללה.

אסאנג': האם אתה מוכן? מהו החזון שלך לגבי העתיד של ישראל ופלסתין? מה החיזבאללה מגדירה כניצחון? ואם תשיג ניצחון זה, האם תפרקו עצמכם מנשקכם?

נסארללה:  מדינת ישראל היא מדינה בלתי-חוקית, זוהי מדינה שהוקמה על בסיס של כיבוש וגזל אדמות, על בסיס של שליטה בכוח על אדמות אחרים, על בסיס של טבח כנגד הפלסתינים שגורשו, נוצרים ומוסלמים כאחד. מהסיבה הזו, גם אם עברו עשרות שנים, התקדמות הזמן לא שוללת את הצדק שצריך להתרחש. אם אני כובש את הבית שלך בכוח הוא לא הופך להיות שלי לאחר 50 או 100 שנים רק בגלל שאני חזק ממך והייתה לי האפשרות לכבוש אותו, זה לא הופך את האחזקה שלי על ביתך לחוקית. זוהי ההשקפה האידיאולוגית והחוקתית שלנו, ואנו מאמינים שפלסתין שייכת לפלסתינים. אך אם אנחנו מעוניינים לשלב את האידיאולוגיה והחוק עם המציאות הפוליטית ולהצמיד זאת לקרקע, אז אנחנו טוענים כי הפתרון היחידי הוא שאנחנו לא מעוניינים להרוג אף אחד, אנחנו לא מעוניינים להתייחס לאף אחד בחוסר-צדק, ולכן הפתרון היחיד הוא הקמת מדינה אחת על אדמת פלסתין, מדינה שבה המוסלמים והיהודים והנוצרים יוכלו לחיות בשלום תחת שלטון דמוקרטי. כל פתרון אחר הוא לא מעשי, ועל כן לא יחזיק מעמד

אסאנג': ישראל טוענת כי החיזבאללה ירתה טילים אל תוך אזורים אזרחיים בישראל – האם זה נכון?

נסראללה: במשך השנים, מאז הקמת מדינת ישראל על אדמת פלסתין ב-1948, כוחות צה"ל הפגיזו אזרחים, אזרחים לבנונים וערים לבנוניות וכפרים לבנונים. לאחר עשר שנות התנגדות, משנת 1982 ועד שנת 1992, התחלנו להגיב – אבל רק בכדי לעצור את ההפגזות של צה"ל על אזרחינו. ב-1993 התקיימה הבנה בלתי-ישירה בין ישראל לתנועת ההתנגדות והבנה זו קיבלה אישור מחדש ב-1996. הבנה זו מבהירה בבירור ששני הצדדים ימנעו מלהפגיז אזרחים. אנחנו תמיד אמרנו כי 'אם אתם לא תפגיזו את הכפרים והערים שלנו, אז אין לנו שום סכסוך עם הכפרים והערים שלכם'.  כלומר, החיזבאללה נקטה בשיטה זו רק לאחר שנים ארוכות של תוקפנות כלפי אזרחים לבנונים ומטרתה הייתה לגרום לאיזון מרתיע בכדי למנוע מישראל להרוג אזרחים לבנונים.

אסאנג': לפי המברקים של וויקיליקס שהודלפו משגרירות ארה"ב בלבנון, אתה אמרת כי אתה מזועזע מרמת השחיתות אליה הגיעו חברי החיזבאללה. הם טענו כי אמרת 'למה הפכנו', בהתייחס לכך שמספר חברי חיזבאללה נוסעים במכוניות שטח, ברכבים מפוארים, לובשים גלימות משי וקונים אוכל מוכן. האם זו תוצאה ישירה של כניסת החיזבאללה אל הפוליטיקה הלבנונית?

נסראללה: קודם כל, מה שהם אמרו לגבי התופעה הזו זה שקר. זה חלק מהשמועות שהם מפיצים כדי לבייש את החיזבאללה ולסלף את התדמית שלה. זה חלק מהמלחמה התקשורתית נגדנו. אתה יודע שהם טוענים כי אנחנו מנהלים ארגון פשע שעוסק בסחר בסמים ברחבי העולם, למרות שזהו אחד האיסורים הגדולים ביותר בדתנו וזה משהו שאנחנו נלחמים בו. הם אומרים הרבה דברים חסרי בסיס ואני רוצה להצהיר בפניך שדברים אלו לא נכונים. שנית, לגבי השמועה הזו, זו תופעה מאוד מוגבלת והסיבה לתופעה זו היא שיש מספר משפחות עשירות שבעבר לא תמכו בחיזבאללה או באידיאולוגיה שלה או בפרוגמה על פיה היא פועלת. אבל אחרי שנת 2000, כשהחיזבאללה, כמרכיב המרכזי בהתנגדות הלבנונית, הצליחה לשחרר את דרום לבנון, שזה היה סוג של נס, זה יצר סוג של הלם בחברה הלבנונית מכיוון שהם לא האמינו כיצד יכולה קבוצה כל-כך קטנה להתמודד במשך 33 ימים עם הצבא החזק ביותר במזרח-התיכון. לכן, מספר קבוצות בחברה הלבנונית שהחלו להחשיב את עצמן כתומכי חיזבאללה, קבוצות שבאות מרקע עשיר וחיות על פי המצב הכלכלי שלהן. אז אמרו שהתופעה עברה לחברי החיזבאללה, אבל זה לא נכון – ואני אומר זאת בכל הביטחון, בהסתמכות על מידע שיש לי – זוהי לא תופעה שיש צורך למגר אותה.

אסאנג': מדוע תמכת באביב הערבי בתוניס, תימן, מצרים ומדינות אחרות אך לא בסוריה?

נסראללה: הסיבות הן ברורות. קודם כל, מתוך עיקרון אנחנו לא מעוניינים להתערב בעניינים פנימיים של מדינות ערביות – זו המדיניות שלנו. היו התפתחויות חשובות ורציניות במדינות ערב בהיקף רחב שאף אחד, שום תנועה ושום מפלגה לא יכולות לקחת חמדה בנוגע אליהן. בסוריה כולם יודעים כי המשטר של באשר על-אסד תמך בהתנגדות בלבנון, תמך בהתנגדות בפלסתין ולא נסוג תחת הלחץ הישראלי והאמריקני, לכן זהו משטר שמשרת את המטרות הפלסטיניות בצורה משמעותית. אנחנו קוראים לקיום דיאלוג והוצאה לפועל של רפורמות בסוריה. כי האלטרנטיבה לכך, בגלל השסעים בתוך סוריה והמצב הרגיש שם, זו מלחמת אזרחים, וזה בדיוק מה שישראל ואמריקה רוצות שיקרה.

אסאנג': סעיד, במשך סוף-השבוע האחרון נהרגו כיותר מ-100 אנשים בחומס כולל עיתונאי שאכלתי איתו ארוחת ערב לפני כשנה בשם מרי קולבין. אני יכול להבין את ההגיון בלטעון כי אנחנו לא רוצים להשמיד מדינה ללא מטרה, והרבה יותר בטוח לבצע רפורמות. אבל האם לחיזבאללה יש קו אדום? אם יהרגו כ-100,000 איש, או כמליון איש, מתי החיזבאללה תאמר די?
נסראללה: כבר מתחילת האירועים בסוריה אנחנו בקשר מתמיד עם ההנהגה הסורית. אנחנו מדברים כחברים ונותנים עצות לגבי החשיבות בקידום רפורמות. אני אישית מצאתי כי הנשיא אסד מוכן לבצע רפורמות חשובות ורדיקליות וזה מרגיע אותנו ללא קשר לעמדות בהן אנחנו נוקטים. בנאומים שאני נושא אני אומר זאת בבירור, וגם בפגישות עם לבנונים וערבים ושאר מנהיגים פוליטים אני אומר את אותו הדבר – שאני בטוח כי הנשיא אסד מעוניין ברפורמות ויוציא פועל רפורמות מציאותיות ואותנטיות, אבל האופוזיציה צריכה להסכים לבוא איתו בדין ודברים. אני אומר יותר מזאת, וזאת הפעם הראשונה שאני אומר את זה – אנחנו יצרנו קשר עם גורמים באופוזיציה בכדי לעודד אותם ובכדי לסייע לתהליך הדיאלוג, וכבר מההתחלה המשטר של אסד היה מוכן לבצע רפורמות ולבוא בדיאלוג עם האופוזיציה. אבל האופוזיציה לא הסכימה לדיאלוג ולא מוכנה לקבל שום רפורמות. כל מה שהיא מעוניינת בו זה הפלת השלטון, וזו בעיה. ודבר נוסף – אנחנו חייבים להסתכל על מה שקורה בסוריה עם שתי עיניים, לא רק אחת. הקבוצות החמושות שם הרגו המוני אזרחים.

אסאנג': איך אתה רואה את המצב בסוריה מתקדם? מה אנו אמורים לעשות בשביל למנוע את ההרג? דיברת על דיאלוג, ודיאלוג זה דבר שמאוד קל לדבר עליו, אך יש צעדים פרקטיים בשביל לעצור את מרחץ הדמים בסוריה?

נסראללה: בשאלה הקודמת היה דבר שלא הזכרתי, אבל אני אוסיף אותו לתשובה. יש בבירור מדינות שמספקות כסף ונשק ומעודדות לחימה בתוך סוריה. חלק מהמדינות האלה ערביות וחלק לא. זה מצד אחד. מצד שני קיימת סוגיה רצינית ביותר – כולנו שמענו את ד"ר איימן אל-זוואהירי, מנהיג אל-קעידה, כשהוא קרא ללחימה בסוריה. אז יש לוחמים מאל-קעידה שהגיעו לסוריה ואחרים ממדינות אחרות שהולכים אחריהם והם מנסים להפוך את סוריה לשדה-קרב. המדינות שמספקות כסף ונשק יכולות לגרום לאופוזיציה לשבת בשולחן ולפתור את הדברים בצורה פוליטית. אמרתי בימים האחרונים כי יש מדינות ערביות מסוימות שמוכנות להיכנס לדין ודברים על ישראל למשך עשרות שנים ללא הפסקה, למרות כל מה שישראל עשתה ביבשת – אך הן לא מוכנות לתת שנה או שתיים או אפילו מספר חודשים בכדי להגיע לפתרון פוליטי בסוריה, וזה פשוט סותר את ההגיון ולא הוגן.

אסאנג': האם היית מוכן לגשר בין קבוצות האופוזיציה לבין השלטון של אסד? אנשים סומכים עליך שאתה לא סוכן של ארה"ב או של ערב הסעודית או של ישראל, אבל האם הם יסמכו עליך כי אתה לא סוכן של אסד? אם הם ישוכנעו בכך, האם תסכים להיות המתווך של השלום?

נסראללה: החוויה של 30 שנות חיזבאללה מוכיחות כי החיזבאללה היא חברה של סוריה, לא סוכנת של סוריה.  אתה יודע, הייתה תקופה בחיים הפוליטיים של לבנון בה הקשר שלנו עם סוריה לא היה טוב. היו קיימות בעיות ביננו, ואלה שהרוויחו מההשפעה של סוריה ולבנון הם אלה שעכשיו מתנגדים בכל פעם שאנחנו תחת לחץ מסוריה. אנחנו חברים, לא סוכנים. האופוזיציה יודעת זאת וכך גם כל הכוחות הפוליטיים ביבשת. אנחנו חברים, זו הנקודה הראשונה. שנית, כשאני אומר שאנחנו תומכים בפתרון פוליטי אז בוודאי שאנחנו מוכנים לעשות את כל המאמצים ולתרום כל תרומה בכדי להגיע לסוג של פתרון פוליטי. קודם לכן אמרתי לך כי ניסינו ליצור קשר עם מפלגות מסוימות אך הן סירבו לבוא בדין ודברים עם השלטון. אז כל קבוצה שתהיה מעוניינת בדיאלוג ותרצה שאנחנו נהיה המגשרים, אנחנו יותר מנשמח לעזור, אבל אנחנו מבקשים מאחרים לעשות מאמץ בכדי להגיע לפתרון פוליטי.

אסאנג': אבל האם השלטון בסוריה רשאי לעשות מה שהוא רוצה מבחינת החיזבאללה? או שיש דברים שהחיזבאללה לא מוכנה לקבל?
נסראללה: כן, מן הסתם. אני מאמין שלנשיא אסד יש קווים אדומים, ולאחינו בסוריה יש קווים אדומים, וברור לנו שכולם צריכים לעקוב אחר הקווים האדומים האלו. אבל הבעיה היא שמלחמה מתרחשת, ולפיכך כשצד אחד נסוג, הצד השני מתקדם. אז כל עוד הדלתות לפיתרון פוליטי סגורות, המלחמה הולכת להימשך מכיוון שגם אם קבוצה אחת תיסוג, השניה תמשיך להתקדם.

אסאנג': תוניס הכריזה כי היא לא מכירה יותר בשלטון הסורי. מדוע תוניס עשתה את הצעד המשמעותי הזה של התנתקות מסוריה?

נסראללה: אני מאמין כי הצעד שנלקח על ידי תוניס או במקומות אחרים מבוסס על עובדות מסולפות, שלא להגיד שקריות. ברור כי הוצגו עובדות מסולפות ושקריות לעולם הערבי ולממשלות המערב, ונאמר להם שהשלטון של אסד הולך ליפול בעוד מספר שבועות, והרבה מהם רצו להיות שותפים בניצחון הזה על השלטון. אני גם לא מסתיר אמונתי כי הרבה מהמשלות הצעירות האלו מתמודדות עם מבחנים קשים והם מאמינים כי עכשיו זה לא הזמן להיכנס לסכסוכים עם ארה"ב והמערב ועדיף להתפייס איתם וללכת איתם באותו הקו בהרבה מהסוגיות הללו.

אסאנג': אתה הקמת רשת תקשורת בינלאומית. אבל ארה"ב חוסמת את אל-מנאר מלשדר בתור תחומיה, בעוד שהיא טוענת כי היא המבצר של חופש הביטוי. מדוע אתה חושב כי ארה"ב כל-כך מפחדת מאל-מנאר?

נסראללה: הם רוצים שתהיה להם את האפשרות להגיד כי החיזבאללה הוא ארגון טרור, שהחיזבאללה הורגת ורוצחת, אבל הם לא נותנים לאנשים לשמוע את הקול שלנו. לדוגמה, במקרה של משפט צריך לפחות לתת לנאשם את האפשרות להגן על עצמו. אנחנו מואשמים אך אין לנו אפילו את הזכות הבסיסית הזאת להגן על עצמנו, ולהציג את טיעונינו לעולם החיצון, ועל ידי כך הם מונעים מהקול שלנו להישמע.

אסאנג: סעיד, כמנהיג של מלחמות, איך אתה מצליח לשמור על האנשים שלך מאוחדים תחת איום של אש אויב?
נסראללה: הדבר העיקרי מבחינתנו הוא שיש לנו מטרה מוגדרת. המטרה הזו היא הומניסטית, מוסרית, מבוססת אמונה ופטריוטית. אין ויכוח לגבי זה. המטרה שלנו היא לשחרר את ארצנו מהכיבוש. זאת המטרה המקורית שלשמה הוקמה החיזבאללה ואין על כך חילוקי דעות בקרב הלבנונים. אנחנו לא מעוניינים להיכנס לממשלה ואנחנו לא מתחרים על כוח פוליטי. הפעם הראשונה שבה נכנסנו לממשלה הלבנונית הייתה ב-2005, והמטרה לא הייתה להשיג נתח מהעוגה הפוליטית אלא ליצור גב פוליטי להתנגדות, כדי שהממשלה שהוקמה בשנת 2000 לא תעשה טעויות מול ההתנגדות. היו לנו פחדים מהסוג הזה. ולכן, כשיש לך מטרה, מטרה צודקת, ואני שם בעדיפות ראשונה למנוע כל יריבויות מיותרות למען המטרה הזו, אז אני יכול לשמור על האנשים מאוחדים ולגרום להם לפעול בשיתוף פעולה בשם המטרה הזו. ועד הרגע בו המטרה הזו תושג, אנחנו נמנעים מכל ריבים פנימיים ככל האפשר. אתה יכול לראות כי יש הרבה סוגיות בלבנון שיש לגביהן חילוקי דעות רבים ואנחנו נמנעים הרבה פעמים מלנקוט עמדה לגביהן בכדי לא להיכנס לויכוחים עם אנשים. העדיפות הראשונה שלנו היא עדיין שחרור ארצנו, והגנה על לבנון מהאיום הישראלי, כי אנחנו מאמינים שלבנון עדיין נמצאת תחת איום

אסאנג': אני רוצה לחזור לרגע לתקופת ילדותך. אביך היה ירקן. מהו הזיכרון הראשון שיש לך מביתך בלבנון, ואיך זיכרון זה השפיע על התפיסה הפוליטית שלך?

נסראללה: נודלתי וגדלתי עד גיל 15 בשכונה במזרח ביירות. לשכונה זו היו מאפיינים מאוד מסויימים, ובאופן טבעי הסביבה משפיעה על האופי שלך. אחד המאפיינים של השכונה היא שהיא הייתה ממוקמת באזור עני. היו בה מוסלמים שיעים, מוסלמים סונים, נוצרים, ארמנים, כורדים, לבנונים ופלסתינים. אז גדלתי בסביבה המעורבת והמגוונת הזו. באופן טבעי זה עשה אותי ערני ומודע לאי-צדק אליו היו חשופים הפלסתינים. הייתי מודע לכך בעקבות היכרות עם הפלסתינים שגדלו איתי בשכונה. הם כולם גורשו מהערים שלהם – מחיפה, מעכו, מירושלים ומרמאללה. זוהי הסביבה בה באתי לעולם ובה גדלתי.

אסאנג': קראתי בדיחה משעשעת שלך על שיטות ההצפנה ופיענוח הקודים של ישראל. זה מעניין אותי מכיוון שאני מומחה בהצפנה ווויקיליקס נמצא תחת מעקב מקיף. אתה זוכר את הבדיחה הזו?

נסראללה: כן, דיברתי על איך פשטות יכולה להביס מורכבות. לדוגמה, הכוחות הישראלים בלבנון משתמשים בטכנולוגיות מאוד מתוחכמות, הן בכלי הנשק והן באמצעי התקשורת. ההתנגדות, מצד שני, היא התנגדות פופולרית ומבוססת ברובה על גברים צעירים שהם סך הכל נערי כפר פשוטים במוצאם. הם באים מערים קטנות וחוות קטנות וקהילות חקלאיות, והם מדברים במכשירי ווקי-טוקי פשוטים – מכשירים מאוד פשוטים. אבל כשהם משתמשים בצפנים הם פשוט משתמשים בסלנג שנהוג בכפרים שלהם ובקרב משפחותיהם. אז מי שמקשיב להם בעזרת ציוד מעקב ומנסה לפצח את הקוד בו הם משתמשים, יתקשה בכך מאוד אלא אם הוא חי במשך שנים באותם הכפרים. לדוגמה, הם משתמשים במילים מאוד מסוימות, במונחים כפריים – סיר בישול, החמור ואפילו אמרות כפריות כגון 'האבא של התרנגול' או משהו כזה. שום איש מודיעין ישראלי או איש מחשבים לא יצליח להבין מי הוא האבא של התרנגול ולמה הוא נקרא האבא של התרנגול. אבל שימוש בדיאלקט זה לא יועיל לוויקיליקס.

אסאנג': אני אשאל אותך שאלה פרובוקטיבית, שלא קשורה לפוליטיקה. אתה נלחם כנגד ההגמוניה של ארה"ב, אך האם אללה או מושג האלוהים הוא הכוח העליון האולטימטיבי? והאם אתה כלוחם חופש לא אמור לרצות לשחרר את האנשים מהמושג הטוטליטרי של אל מונותאיסטי?

נסראללה: אנחנו מאמינים שאלוהים הוא היוצר של הקיום הזה,, של כל בני-האדם ושל כל היצורים. כשהוא יצר אותנו הוא נתן לנו יכולות, הוא נתן לנו את הגופים האלו, הוא נתן לנו מאפיינים פסיכולוגים ורוחניים – אנחנו קוראים להם אינסטינקטים. גם לאנשים שמבודדים מחוקים דתיים יש אינסטינקטים. יש להם אינסטינקט לומר את האמת, האינסטינקט שלהם אומר להם שהאמת היא טובה, ושלשקר זה רע, שצדק זה טוב, ושאי-צדק זה רע, שלעזור לעניים ולמוכי גורל ולהגן עליהם זה דבר טוב, אבל לתקוף אחרים ולשפוך את דמם זה נורא. הסוגיה של התנגדות להגמוניה האמריקאית, של התנגדות לכיבוש או להתנגד לכל התקפה כנגדנו או כנגד אנשינו, היא סוגיה מוסרית וסוגיה אינסטינקטיבית והומנית. אלוהים גם רצה זאת כך, ועל פי ההגיון הזה, המוסר והעקרונות האנושיים מקבילים לחוקי הדת משום שדתות אברהם לא הציגו משהו שסותר את ההגיון או את האינסטינקטים האנושיים, וזאת משום שהיוצר של הדת הוא גם היוצר של האדם, ושני הדברים האלה מקבילים אחד לשני. בכל מצב בו במדינה, או אפילו בבית, יש שני מנהיגים, זה מתכון להרס, אז איך יכל היקום להתקיים במשך מליארדי שנים בכזו הרמוניה נהדרת אם היה בו יותר מאל אחד? אם היה בו יותר מאל אחד הוא היה נקרע לחתיכות, ומכאן יוצאת ההוכחה. אנחנו לא נלחמים בכדי לכפות אמונה דתית על אף אחד. הנביא אברהם היה תמיד בעד דיאלוג והצגת עובדות, וכולנו חסידיו.

אסאנג': תודה לך סעיד.

תורגם על ידי: warprofit

פורסם לראשונה בפורום וויקיליקס הרשמי: http://www.wikileaks-forum.com/index.php/topic,13362.0.html

הראיון תורגם על ידי מתרגם מתנדב. לוויקיליקס או לפורום של וויקיליקס אין אחריות על טעויות בגוף המאמר. הקורא מוזמן לקרוא את המאמר המקורי ולהעיר על טעויות תרגום. במידה ותתגלה טעות בתרגום, הטעות תתוקן.

הצהרת תמיכה של 'חברי וויקיליקס'

הצהרת תמיכה בג'וליאן אסאנג' ווויקיליקס.

ארגון 'חברי וויקיליקס' (FoWL) מוציאים לאור 'הצהרת תמיכה' זו כהכנה למשפט בבית המשפט העליון של בריטניה ביום רביעי, ה-30 למאי 2012, בתיקו של אסאנג' נגד הרשות השופטת השוודית.

'חברי וויקיליקס' הוא קולקטיב בינלאומי של תומכים, קבוצות ורשתות תקשורת המאוחדים בהערכתם ותמיכתם לעבודת וויקילקס – ארגון שמטרתו לקדם שקיפות ואחריות למתן דין וחשבון במבני-הכוח של חברתנו במטרה לחזק את הדמוקרטיה ולקדם זכויות אדם בינלאומיות. וויקיליקס משמש כפונקציה מורכבת ורבת-פנים בחברתנו שנעה הרבה מעבר להדלפות עצמן.

האופן בו התיק כנגד ג'וליאן אסאנג' נוהל והדרך בה מוצגים אי-דיוקים בעובדות בתקשורת הממוסדרת המציירות הן את אסאנג' והן את וויקיליקס באור מאוד מסויים, מובילים אותנו להאמין כי התיק בבית המשפט העליון הוא לא כנגד ג'וליאן אסאנג' בלבד.  התיק מוטמע אל תוך ההקשר בו ג'וליאן עומד בראש ארגון וויקיליקס, וככל הנראה חבויות בו האשמות שנוסחו בהוראת הממשל האמריקני. הסגרה לידי ארה”ב היא ככל הנראה הוראה שלא מתחשבת בהחלטות שנוסחו ל-30 במאי. וויקיליקס – ארגון תקשורת מאובטח בו יכולים מתריעים ומדליפים להשתמש כהתנגדות לשחיתות, ועבודתו של ג'וליאן אסאנג' – עיתונאי ופעיל למען זכויות-אדם, מוגדרים כטרור. 'חברי וויקיליקס' מכריזים על כך כחוסר צדק.

על כן, 'חברי וויקיליקס' רואים קשר ישיר בין היחס אל ג'וליאן אסאנג' בתיק זה לבין הרדיפה וההוקעה של וויקיליקס על ידי מנגנוני הכוח העולמיים. אנו רואים בכך נסיון להשתיק כלי חשוב למניעת שחיתות. 'חברי וויקיליקס' עומדים לצד ג'וליאן אסאנג' וארגון וויקיליקס ומשמיעים את מחלוקתנו בדבר הפוליטיזציה של המערכת המשפטית.

בצומת היסטורית זו אנו עדים להיפוך העולמי בתפקיד האזרח – אומות מנסות להחזיר לעצמן את הזכות לשלוט על המערכות השלטוניות, אותן מערכות שנבחרו באופן דמוקרטי על ידי האזרחים ועליהן האומות חייבות דין וחשבון. ההיסטוריה תיכתב מחדש מרגע זה, היא תיכתב על פי תגובתנו לנסיון זה להשתקת הידע, החופש והחובה למתן דין וחשבון של מוסדות ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים. על עתיד זה וויקיליקס מגינים.
אנחנו כאן – אנחנו צופים.

חתומים על הכתוב הקבוצות הבאות:
FoWL Austria, FFMFoWL, FoWL Berlin, FoWL Serbia, UKFoWL, HispaFoWL, Adelaide FoWL,
NZFoW

עולם המחר – פרק 3: אסאנג' מראיין את נשיא תוניס.

קישור מקורי: http://worldtomorrow.wikileaks.org/episode-3.html

מונצף מרזוקי, נשיא הרפובליקה של תוניס, רופא בהכשרתו, היה במשך שנים רבות אויבו הפוליטי של הדיקטטור זיין אל-עבידין בן עלי. בשנות ה-90 המוקדמות, ההתנגדות הרועמת שלו לבן עלי הובילה לכליאתו על ידי המשטר. הוא ייסד את הועד הבינלאומי להגנה על אסירי מצפון ושימש כנשיא הועד הערבי לזכויות אדם. רדוף ומוטרד על ידי השלטונות, מרזוקי הוגלה לצרפת. בשיתוף פעולה עם גולים תוניסאים נוספים הוא ייסד את מפלגת 'הקונגרס למען הרפובליקה' ושימש כיושב הראש שלה. הוא כתב באופן נרחב על דיקטטורות, כשהוא מציג נקודת מבט רפואית ביחס לתחלואי החברה שבה גדל. ב-2001 הוא גרס כי בן עלי לא ייפול בגלל התקוממות חמושה או בגלל לחץ בינלאומי, אלא בעקבות תנועת התנגדות עממית שתאמץ שיטות של התנגדות אזרחית. בינואר 2011 הוכחה צדקתו. לאחר עזיבתו של בן עלי חזר מרזוקי מהגלות לתוניס, הכריז על מועמדותו לנשיאות ונבחר באופן זמני על ידי בית המחוקקים החדש של תוניס באוקטובר 2011.

אסאנג' מציין כי "מונצף מרזוקי, פעיל למען זכויות אדם, אמור להנהיג את המדינה אשר כלאה אותו. האם הוא יוכל לשנות את צורתה של המדינה, או שהמציאות המורכבת תשנה את צורתו?”

כותרות כלליות – קולו של אסאנג' על רקע קטעים ממהדורות חדשות.

אני ג'וליאן אסאנג', עורך וויקיליקס. אנחנו חשפנו את סודות העולם והותקפנו על ידי מוקדי הכוח. אני עצור כ-500 ימים ללא כתב אישום, אך זה לא עוצר אותנו. היום אנחנו במסע אחר רעיונות מהפכניים שעשויים לשנות את העולם של מחר.

קולו של אסאנג' על רקע פתיחת התכנית

0:36                                                                                                                                במהלך השנה שעברה זועזע המזרח התיכון על ידי תנועות מהפכניות ומרדניות, ותוניס היא המקום בו הכול התחיל.

היום אדבר עם הנשיא הראשון של תוניס החדשה – מונצף מרזוקי. בהיותו דוקטור לרפואה ופעיל זכויות אדם, מרזוקי מתהדר בצבעים שונים לגמרי מקודמו המצועצע והמושחת, בן-עלי. תחת שלטון בן עלי, מרזוקי הוגלה ונכלא, אך כרגע הוא נחשב למנהיג המוסרי ביותר בעולם הערבי. אך אני תוהה כמה זמן זה יימשך. המהפכה השלטונית והחברתית בתוניס עוד רחוקה מלהסתיים, וכעת נדרש מרזוקי להתמודד עם המציאות המורכבת של מוקדי-כוח ובעלי אינטרסים. 


1.25                                                                                                                                      ג'.א (ג'וליאן אסאנג'): אדוני הנשיא, האם אתה שומע אותי?

מ.מ (מונצף מרזוקי): שלום, מה שלומך מר אסאנג'?

ג'.א: טוב לראות אותך.

מ.מ: אתה יודע, תמיד הייתי מעריץ גדול של פועלך ואני מאחל לך רק טוב,ואם אי-פעם יהיו לך בעיות אתה מוזמן לתוניס.

1.51                                                                                                                                     ג'.א: תודה. אתה שהית בבית-סוהר ב-1993 ואני שהיתי בבית-סוהר ב-2010, אך החוויה הזו הייתה מעניינת במיוחד עבורי – איך לשרוד תחת בידוד – ואני חושב שכל אדם צריך לעבור את החוויה הזו פעם אחת. האם אתה יכול לספר איך שרדת בבית-הסוהר?

מ.מ: טוב, אתה יודע, בסך הכול שהיתי בבידוד כארבעה חודשים, אבל ראש ממשלת תוניס, חמאדי ג'בל, היה בבידוד יותר מעשר שנים ותמיד הערצתי אותו על כך. לעולם לא הבנתי כיצד ניתן לשרוד חוויה שכזו, ומכיוון שלאחר ארבעה חודשים פשוט התחלתי לדבר אל עצמי, פשוט השתגעתי. השתגעתי בגלל שכשאתה צריך לדבר עם עצמך, להיות לבד עם עצמך כל הזמן הזה, אתה פשוט… זו חוויה נוראה. בגלל זה אני חושב שזה סוג של עינוי פסיכולוגי. וכל כך הרבה אנשים אמרו לי 'מה אתה רוצה? מעולם לא עברת עינויים בכלא', והתשובה שלי היא 'לא, עברתי עינויים בכלא, אבל זה היה סוג אחר של עינוי, וככל הנראה אחד מהגרועים ביותר'. אני משער שיותר מ-30,000 אנשים עברו עינויים בתוניס, ואני כועס בשבילם, אתה יודע. וגם כעסתי על העובדה אנשים שהצליחו לעמוד בעינויים וחזרו לביתם, חזרו לשחק עם הילדים שלהם ולהקשיב למוזיקה ולחיות חיים נורמליים, ואני מעולם לא הצלחתי להבין איך אפשר לקבל את הדברים האלה ועדיין להישאר אנושי? אז איך ניתן לשרוד חוויה שכזו? אני חושב שכשאתה נלחם למען זכויות-אדם וערכים נעלים, אתה מסוגל ליצור מספיק התנגדות כדי להתמודד עם המצב.

04.06                                                                                                                                  ג'.א: האנשים האלה שלקחו חלק בפעולות נגדך ונגד חבריך בתוניס בזמן השלטון של בן-עלי, כמו לדוגמה ראש סוכנות המודיעין לשעבר, האם אתה פוגש אותם עכשיו כשאתה הנשיא?

מ.מ: כן.

ג'.א: ומה הם אמרו? הם התנצלו?

4.23                                                                                                                                    מ.מ: לא. לא, הם לא התנצלו. הם אמרו 'שמע, אנחנו בסך הכול מצייתים לפקודות, אנחנו רק משרתים של הציבור'. וזה, מבחינתי, לא מקובל בשום אופן, בגלל שאני חושב שלכל אחד יש את המצפון שלו והוא מחויב להתמודד עם המעשים שלו, והדבר הכי קל זה לומר 'בסך הכול מילאתי פקודות'. ואני פשוט לא יכול לקבל את התירוץ הזה, כי זה מצביע על העובדה שלא רק שהאנשים האלה הם גסים ואכזריים, אלא גם על העובדה שלאנשים האלה אין שום צל של כבוד ויושר בסיסי, אתה יודע, אתה חייב לקבל על עצמך את האחריות ולהגיד 'תראה, עשיתי את זה, אבל אני מצטער, טעיתי', אבל מעולם לא שמעתי מישהו מהם אומר 'מצטער, טעיתי'.

5.10                                                                                                                                    ג'.א: טענת כי הקורבן הראשון של הדיקטטורה היא סוכנות המודיעין. למה התכוונת?

מ.מ: אני חושב שהאנשים האלה, מעצם זה שהם מקבלים את העובדה כי הם חייבים לציית לרודן, הם מוותרים על הכול – על האנושיות שלהם, על הכבוד שלהם רק בשביל להיות שם, רק בשביל לחלוק את הכוח, וגם הם קורבנות של המערכת. ואתה בטח יודע שהאנשים שמבצעים עינויים נמצאים במצב מאוד עצוב. חלק מהם הופכים להיות חולים. חלק מהם מתאבדים, ואני מאמין שעינויים לא הורסים רק את האדם שעובר אותם אלא גם את האדם המענה, אז… כן, אלה דברים נוראיים – לשני הצדדים – גם למענים וגם למעונים.

6:12                                                                                                                                     ג'.א: בארה"ב יש לנו לכאורה את המקור של מברקי הדיפלומטים שכוללים חומרים שיצאו מתוניס בנוגע לבן-עלי. שמו הוא בראדלי מאנינג והוא שרוי בבידוד במשך עשרה חודשים. מה יש לך להגיד על ארה"ב, שפעם פועלת לקידום זכויות אדם ובפעם אחרת לוקחת חלק בעינויים?

6:41                                                                                                                                     מ.מ: ובכן, כשמתרחשים עינויים תחת משטר דיקטטורי זה נראה טבעי, אך כמובן שזה לא טבעי, זה נורא – אבל כשבעיה כזו קיימת במדינה דמוקרטית וכשאתה פוגש אנשים שבאים ממדינה שכזו ומדברים על זכויות אדם וכדומה, זה נראה כל כך מגוחך. אני זוכר שלפני שנתיים – לא, ארבע שנים – הוזמנתי לוושינגטון על ידי ארגוני שלום לדבר על זכויות אדם בתוניס, והוזמנתי לפגוש אדם חשוב מאוד שעוסק בזכויות אדם בבית הלבן ועניתי להם 'לא, אני לא הולך לפגוש את האדם הזה מכיוון שזה יהיה מגוחך לדבר איתו'. ידעתי טוב מאוד שהוא ככל הנראה היה מעורב בפרשת גואנטנמו. אתה לא יכול לקחת ברצינות מישהו שהיה מעורב בעינויים בתוך המדינה שלו ואז בא לתת לך שיעור על קידום זכויות אדם בתוניס – בגלל זה לא הסכמתי לפגוש אותו.

07.52                                                                                                                                   ג'.א: מה המצב של שירותי המודיעין בתוניס כרגע? בהיותך מפקד הצבא, האם אתה גם המפקד של שירותי המודיעין?

8.05:                                                                                                                                    מ.מ: המצב מסובך מאוד ואנחנו חייבים להתייחס לבעיה באופן זהיר מאוד. אנחנו צריכים לנשל אותם מכוחם אחד אחרי השני, אבל הדברים החשובים ביותר הן הבעיות הקשות בפניהן אנו עומדים, כמו התנועה הסלפיסטית, אתה יודע – שהם תנועת ימין קיצונית בתוניס והם יכולים להוות סכנה לדמוקרטיה ואנחנו חייבים להתמודד עם הבעיה מנקודת מבט פוליטית, אנחנו חייבים להגיע איתם לדין ודברים וכדומה, אך חלק מהם בכלל לא מוכנים לדיון פוליטי וחלק מהם הולכים להוות סכנה לדמוקרטיה. וכשאני מדבר עם המשטרה ועם קציני הצבא אני אומר להם 'תשמעו, אנחנו חייבים להתייחס לבעיה הזו בזהירות גדולה, אבל בבקשה, בלי עינויים ובלי משפטים לא הוגנים כמו שהיה נהוג תחת הדיקטטורה'. אנחנו חייבים לקחת את הבעיה הזו ברצינות גמורה אבל לדבוק בערכי זכויות האדם. הם הסתכלו עלי ותהו אם אני רציני – והשבתי 'כן, אני רציני. כן, אני מאוד רציני – לא יהיו יותר עינויים בתוניס'.

9:21                                                                                                                                     ג'.א: האם ראית את המידע המודיעיני שנשמר עליך על ידי בן עלי עכשיו כשאתה הנשיא – העדויות לגבי הריגול אחריך?

מ.מ: כן, אני מאוד סקרן לגבי המידע הזה אך למעשה לא היה לי זמן… אבל קיבלתי מידע מודיעיני על יריב פוליטי המעוניין לפגוע במערכת, אך אמרתי 'אני לא הולך לשחק בקלפים האלו, אני לא הולך לאיים על הבחור הזה עם הכלים האלו'. אני לא רוצה לדעת מה הוא עושה. אני לא מעוניין לאיים על אף אחד… אני לא מעוניין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם נגדי.

10.10                                                                                                                                   ג'.א: בוויקיליקס ראינו מה קרה במצרים כשעד-דאולה, השירות החשאי המצרי, נבזז והמסמכים האלו יצאו ותיארו מה באמת קרה שם. כאחד שעקב מקרוב אחרי המהפכה במצרים וניסה להוציא החוצה חומרים על מוברק וסולימן ודומיהם, ידעתי שהמהפכה במצרים הצליחה כאשר המסמכים על עד-דאולה יצאו החוצה. זה היה הסוף של המשטרה החשאית, או פרק חדש בתולדותיה של המשטרה החשאית. אני מאמין שהדרך לגרום לכך שהמצב לא יחזור לקדמותו, היא לחשוף את הסודות הפנימיים של המשטר הקודם לכולם, כך שכולם יוכלו לקחת חלק בשינוי, גם אם השינוי הזה ייצור סוג של קונפליקט בחברה.

11.17                                                                                                                                  ג'.א: האם אתה מתכוון לפתוח את הארכיונים של תוניס?

מ.מ: כן, להיסטוריונים… משום שאני חושב שזו חובתנו לדעת מה קרה, אבל אני לא מעוניין לדעת מי כתב עלי, זה חסר טעם, אני רוצה להיות מודע לתמונה הגדולה – מה קרה בדיוק, איך פעלה המערכת – אבל אני לא מעונייןלהרשיע אנשים ולהגיד 'אתה עשית ככה וההוא עשה ככה ו…', בגלל שזה יכול להיות מאוד, מאוד מסוכן… חשוב לדעת וחשוב לזכור, אבל לפעמים חשוב גם לא לדעת ולשכוח.

12.07                                                                                                                                   ג'.א: האם מופעל עליך לחץ מצד גורמים בממשלת תוניס לשמור את התיקים האלו סגורים?

מ.מ: לא, לא מופעל עלי לחץ. זאת הבחירה שלי. הבחירה שלי היא להיות זהיר מאוד משום ששוב, אנחנו צריכים לדעת אבל אנחנו צריכים גם לדעת לשכוח ולסלוח.

12.31                                                                                                                                   ג'.א: טענת בעבר כי יש קווים אדומים לגבי מידע ושלפעמים האמת היא טובה, ולפעמים האמת היא רעה – ולאחרונה רשתות האינטרנט בתוניס צנזרו אתרים מסוימים – אך כדי לצנזר אפילו דף אחד ברשת אתה חייב לרגל אחרי כל אתר שנפתח, כדי לראות אם אתה צריך לצנזר אותו. אתה חושב שזה נכון, שזה קו הפעולה התקין?

13:08                                                                                                                                  מ.מ: אני חושב שצנזורה ברשת היא חסרת טעם – קודם כל, זה חסר טעם – בלתי אפשרי, ומשיג את התוצאה ההפוכה. כפעיל זכויות אדם, אני מעדיף את תופעות-הלוואי של חופש ביטוי מוחלט – על התוצאות החיוביות, אם יורשה לי להגיד – של הצנזורה. אני תמיד טענתי שאני נגד כל סוג של צנזורה על האינטרנט או על כל סוג אחר של צורת ביטוי.

13:41                                                                                                                                  ג'.א: לפני כשבועיים דיברתי עם חסאן נסראללה ושאלתי אותו על ההבדל בין עמדותיו לגבי סוריה ובין העמדה של תוניס לגבי סוריה – נראה שיש הבדל בין העמדות. חסאן נסראללה רך לגבי סוריה, תוניס רכה לגבי בחרין; תוניס קשה עם סוריה וחסאן נאסרללה קשה עם בחארין, עם ממשלת בחארין ועם הפרת זכויות-האדם שמתרחשת שם. מדוע?

14:24                                                                                                                                  מ.מ: הכוונה שלי היא שבדיקטטורה בסוריה העם הסורי סובל, באופן דומה מאוד לעם התוניסאי לפני כן… לפני המהפכה… ולכן אנחנו מרגישים כל כך קרובים לעם הסורי. אנחנו מבינים אתמה שהם מרגישים, משום שהם נלחמים נגד שחיתות, נגד אכזריות, נגד שלטון אימים, ואנחנו מרגישים מאוד, מאוד קרובים אליהם מכיוון שאנחנו מרגישים שיש לנו סוג של אחריות משום שאני יכול להגיד שככל הנראה אם לא הייתה מתרחשת המהפכה בתוניס, גם המהפכות בסוריה או מצרים לא היו מתרחשות. אז אנחנו מרגישים סוג של אחריות. אנחנו מרגישים מאוד קרובים. אנחנו מרגישים שהמאבק שלהם למען הדמוקרטיה, למען זכויות אדם, הוא גם המאבק שלנו. אנחנו חייבים לתמוך בהם וצריכים לשכוח מנאסרללה ומאנשים כמוהו, שבגלל שהוא נגד ישראל הוא יכול לסלוח על המשטר הרודני שם. אבל פה בתוניס אין לנו בעיה כזו. אנחנו לא מתעניינים בסכסוך בין סוריה לישראל. מה שחשוב לנו זה שהאוכלוסייה שם סובלת ממה שאנחנו סבלנו ממנו זמן כה רב, ולכן אנחנו כל כך תומכים בסוריה, בעם הסורי נגד המשטר הרודני, כשם שאנחנו לחמנו כנגד המשטר הרודני שלנו. אני לא מסוגל להבין איך פה בתוניס אנשים תומכים בדיקטטורה הסורית. הם טוענים שזאת דיקטטורה פטריוטית, אך אנחנו יודעים שאין דבר כזה דיקטטור פטריוט, אין דבר כזה דיקטטורה טובה. דיקטטורה היא דיקטטורה – מושחתת, אלימה ופועלת כנגד הנתינים שלה. אני באמת לא מסוגל להבין את עמדת נאסרללה. אני יכול להגיד לך שנאסרללה היה מאוד, מאוד פופולארי לאחר 2006 בגלל המלחמה נגד ישראל, אבל עכשיו הפופולאריות שלו לגמרי גוועה, כאן בתוניס ובכלל העולם הערבי.

16:52                                                                                                                                   ג'.א: הצעת לשליט סוריה, בשאר על-אסד, מקלט מדיני בתוניס, האם ההצעה הזו באמת אמינה?

 17:01                                                                                                                                  מ.מ: מה שחשוב לנו זה סיום שפיכות הדמים בסוריה. זה הדבר המשמעותי ביותר. בגלל זה אמרתי 'תשמע, יש לנו תרחיש שממשמש ובא, וזה יכול להיות פתרון טוב לעם הסורי'. ושאלתי 'מדוע הבחור הזה כן נוסע לרוסיה?', והרוסים אמרו 'אנחנו לא מעוניינים בו', ועיתונאי שאל אותי 'האם תהיה מוכן לקבל את האדם הזה אם…', ועניתי 'כמובן, אם זה יביא לפתרון', אבל אני יודע,ובטח גם אתה יודע שאסד לעולם לא יבקש מקלט בתוניס, אז זו שאלה היפותטית. הוא בטח יימלט לרוסיה, או למדינה אחרת, אבל לעולם לא לתוניס.

17.50                                                                                                                                  ג'.א: לאחרונה ערכת בתוניס ועידה – 'חברים למען סוריה' – שכללה בין השאר את הילרי קלינטון ועוד הרבה אנשים בעלי השפעה מהמערב והאזור. מידע ששחררנו לאחרונה מראה כי זרוע הביטחון של ארה"ב שלחה כוחות מיוחדים לסוריה, ושכסף ונשק זורמים לארגוני המורדים. אתה טענת כי אינך מאמין בהתערבות זרה בסוריה ושאתה מאמין כי תוניס לא אמורה לספק נשק למורדים הסורים, אך מה לגבי אספקת מידע מודיעיני, מה לגבי אימונים, אימוני נשק בתוך סוריה? האם תוניס תציע בסיס זה לתנועת ההתנגדות הסורית?

18.47                                                                                                                                  מ.מ: כפי שכבר אמרתי, אנחנו לא תומכים בשום התערבות זרה בתוך סוריה. אני מאמין שאספקת נשק לסורים תוביל למלחמת אזרחים. אני לא חושב שזו בחירה נכונה. אני עדיין מאמין שהפתרון היחיד הוא בזירה הפוליטית, ושאנחנו חייבים למצוא מכנה משותף בין האופוזיציה לשלטון. אני עדיין מאמין שהפתרון היחיד הוא התרחיש התימני. זאת עמדתי וזאת עמדת תוניס וכמובן, אנחנו נגד כל סוג של התערבות, לא משנה מאיפה היא תגיע.

19.25                                                                                                                                  ג'.א: המפלגה שלך קיבלה ב-8.7% מהקולות בבחירות האחרונות, והמפלגה האיסלאמית יותר קיבלה ב-37% מהקולות, אך לך אישית יש תמיכה של ב-60% מהציבור התוניסאי. כמה אחוזי כוח אתה חושב שבאמת יש לך?

19.55                                                                                                                                  מ.מ: קודם כל, אנשי המערב בטוחים שבתוניס או במצרים האיסלאם הפוליטי גובר על הדמוקרטיה, אך המצב הוא הפוך. אני מאמין שפה בתוניס, החלק המרכזי של הספקטרום הזה, הספקטרום האיסלאמי, הוא חלק מהמערכת הדמוקרטית והמשחק הדמוקרטי, אז אני יכול להצהיר שהדמוקרטיה גוברת על התנועה האיסלאמית משום שהאיסלאמיסטים הפכו דמוקרטים, ואנחנו – כציבור – לא הפכנו לאיסלאמיסטים. זו נקודה חשובה מאוד.

ג'.א: אז מתרחש כאן תהליך?

20.45                                                                                                                                  מ.מ: אני מאוד מופתע מהדרך שבה אנשי המערב מסתכלים על תוניס או על מצרים ואומרים 'תראה, עכשיו האיסלאמיסטים, אתה יודע, נמצאים בממשלה ומהווים רוב בפרלמנט'. אז כן, הם מהווים רוב בפרלמנט, אבל בפרלמנט דמוקרטי, והם נבחרו בבחירות דמוקרטיות, ועכשיו הם לוקחים חלק במשחק הדמוקרטי. אז אני יכול להגיד שהדמוקרטיה גברה על התנועה האיסלאמית אחרי המהפכה ולא התנועה האיסלאמית על הדמוקרטיה, אפילו אם האיסלאמיסטים קיבלו יותר קולות מהחילונים בבחירות. זה מאוד, מאוד משמעותי. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שהכוח שיש לי הוא סמלי, כי פה בתוניס אני אמור להיות הנשיא של כל המוסלמים התוניסאים, הציבור המוסלמי, ואני מנסה לשחק את התפקיד הזה,התפקיד הזה של להיות הנשיא של תוניס, לקיים דיאלוג עם כל המפלגות – לנסות, לקרב בין האנשים – וזה מאוד, מאוד משמעותי וזה לא ידוע לעולם שזה התפקיד הכי חשוב שיש לי כרגע.

22.07                                                                                                                                  ג'.א: אז אני מאמין שזה קשה מאוד בשבילך. הצורה בה אני ראיתי את המנהיגים שהיה לי מגע איתם, וגם מבחינת התפקיד האישי שלי, היא שיש כל כך הרבה מהלכים כפויים שהמנהיג צריך להתמודד איתם. המנהיג צריך להתמודד עם מצבים מסוימים באופן מסוים למרות שצו-מצפונו מורה לו אחרת. האם היית מופתע מחוסר הכוח שלך בהיותך נשיא? מחוסר היכולת שלך לקדם רפורמות ופרוגרמות מסוימות, מהפשרות שנאלצת לעשות?

22.44                                                                                                                                  מ.מ: כן, אני חושב שגיליתי שהעובדה שלהיות מנהיג המדינה לא אומרת שיש לך את כל הכוח המדיני, והתסכול הוא ככל הנראה התחושה הכי משמעותית שאני מרגיש כל יום. אני יכול לתת לך דוגמה עכשווית לבעיה שאנחנו נאלצים להתמודד איתה כרגע – וזאת פרשת אל-באגדדי עלי אל-מחמודי. הוא בתוניס ושובת רעב בדרישה לשחרורו, אבל אני לא יכול לשחרר אותו מכיוון שלוב דורשת את הסגרתו, וללוב ותוניס יש הרבה אינטרסים משותפים. אבל הסגרתו ללוב עלולה לגרום לכך שהוא יעמוד בפני משפט לא הוגן, ואמרתי לחברי בלוב שבגלל הכבוד של תוניס והכבוד העצמי שלי בתור פעיל זכויות-אדם אני לא יכול פשוט להסגיר את האדם ללוב ואני עומד בפני לחץ עצום מחוץ ומתוך המדינה להסגיר את האדם הזה ללוב. אני נאלץ יום ביומו להגיד 'לא, לא, אנחנו חייבים לדבוק בעמדתנו', וזה מסובך ביותר, לגשר בין עמדותיי כפעיל לזכויות-אדם לבין חובתי כמנהיג המדינה.

ג'.א: מה עוד השתנה אצלך?

24.05                                                                                                                                   מ.מ: טוב, אני עדיין אותו האדם, אני עדיין פעיל למען זכויות-אדם, אני עדיין מאמין בערכים שלי ומשתדל להיות נאמן להם, אז אני לא חושב שאני הולך להשתנות, אני מתכוון לדבוק בדעותי. כמובן שלפעמים זה מאוד מורכב מכיוון שאני תמיד צריך לזכור שאני מנהיג המדינה ואני צריך להיזהר במילותיי, ולפעמים זה מאוד קשה וכואב אבל אני עדיין כמו שאמרתי קודם, אני משוכנע שאני צריך לדבוק בעמדותיי וזה גם מה שמצפים ממני, להישאר אותו האדם, ואני אנסה להיות גם מנהיגה של תוניס וגם להיות פעיל למען זכויות-אדם כשם שהייתי תמיד.

25:00                                                                                                                                  ג'.א: תודה רבה לך, אדוני הנשיא.

25:03                                                                                                                                  מ.מ: כפי שאמרתי, אני אסיר תודה על פועלך למען קידום זכויות-אדם. אני מעריך ותומך במאמציך ואני מאחל לך כל טוב. אני מקווה לראות אותך מתישהו פה בתוניס אם תוכל להגיע. אתה תתקבל בברכה בדמוקרטיה החדשה שמתהווה פה.

25:26                                                                                                                                  ג'.א: תודה לך, ותודה לצוותים משני הצדדים שארגנו את הראיון הזה. בהצלחה.

מ.מ: תודה לך. להתראות ובהצלחה.

25:40                                                                                                                             מוסיקת סיום/קרדיטים

תורגם על ידי: warprofit

פורסם לראשונה בפורום וויקיליקס הרשמי: http://www.wikileaks-forum.com/index.php/topic,11219.0.html

הראיון תורגם על ידי מתרגם מתנדב. לוויקיליקס או לפורום של וויקיליקס אין אחריות על טעויות בגוף המאמר. הקורא מוזמן לקרוא את המאמר המקורי ולהעיר על טעויות תרגום. במידה ותתגלה טעות בתרגום, הטעות תתוקן.

הדואר האלקטרוני של סטרטפור: אסאנג' על הכוונת

*במסגרת פעילותי בוויקיליקס, אני עובד על תרגום כתבות ומאמרים מתוך המברקים של סטרטפור. בין המברקים ניתן למצוא קשר בין סוכנות הביון הפרטית לממשלת ארה"ב, ניתן למצוא מסמכים המעידים על מעקבים אחר פעילים למען איכות הסביבה ולמען זכויות בעלי חיים וכמו כן מעקבים אחר פעילי וולסטריט. התרגום התפרסם לראשונה בפורום הרשמי של וויקיליקס.

שישי, השני למרץ 2012 00:00GMT

ב27 בפברואר 2012, החלה וויקיליקס בפרסום הדואר האלקטרוני של חברת סטרטפור, מעל לחמישה מליון מסמכים מסוכנות הביון הפרטית הממוקמת בטקסס.

בסוף 2010, בחילופי מיילים בין ג'ורג' פרידמן, מנכ"ל ומייסד סטרטפור, והמייסד של החברה בסידני, כריס פרנהם, פרנהם מעלה את האפשרות לשלילת האזרחות האוסטרלית של אסאנג' ומבטא את רצונו לרצוח את מייסד וויקיליקס.

פרנהם שואל את פרידמן: "האם זה אפשרי לשלול למישהו את האזרחות על סמך היותו חתיכת מזדיין? לא מעניינות אותי ההדלפות האחרות, אך אלו בעלות הפוטנציאל לפגוע באינטרסים האוסטרלים מרגיזות אותי. אם הייתי יודע שאני יכול לחסל את המזדיין הזה בלי להיתפס, אני לא חושב שהייתה לי בעיה." (1050427)

מנכ"ל סטרטפור ג'ורג' פרידמן משיב: "זה אפשרי לשלול אזרחות על סמך היותו של האדם חתיכת מזדיין, חוץ מבאוסטרליה, שבה כל תושבי קווינסלנד וחלק נרחב מדרום אוסטרליה, ביחד עם כל אוניברסיטת סידני יאבדו את המסמכים."  (1050427)

במייל אחר, וויליאם (ביל) או'צ'י, לשעבר סנטור מקווינסלנד, משבח את מעצרו של אסאנג' בלונדון. או'צ'י כותב לפרד בורטון, סגן-הנשיא במחלקת לוחמה בטרור ואבטחת תאגידים בסטרטפור, ולשעבר סגן בכיר במחלקת המדינה ללוחמה בטרור שפועלת בשביל שירות הביטחון הדיפלומטי: "הידד! לצערי [אסאנג'] לא נהרג בתאונת דרכים בדרך לשם." (370352)

הדואר האלקטרוני נכתב כשבוע לאחר שהיועץ המשפטי לממשלת אוסטרליה, רוברט מק'קלילנד, הכריז כי הוא ביקש מהמשטרה הפדרלית האוסטרלית לחקור האם אסאנג' הפר חוק כלשהו. מק'קלילנד לא פסל את האפשרות כי הממשלה האוסטרלית שוקלת לשלול לאסאנג' את האזרחות.

החקירה של המשטרה הפדרלית קובעת כי שום חוק אוסטרלי לא הופר על ידי וויקיליקס בפרסום המברקים הסודיים של ממשלת ארה"ב:
”המשטרה הפדרלית בחנה חומרים רלוונטים שעשויים להוות עבירה על החוק האוסטרלי. לפי הערכות המשטרה הפדרלית של החומרים הקיימים, לא התגלתה שום עבירה על החוק בתחום השיפוט האוסטרלי."

ההצהרה של המשטרה הפדרלית כפתה על ג'וליה גילארד, ראש-ממשלת אוסטרליה, לחזור בה מהצהרתה הפומבית שפרסום המברקים הדיפלומטיים מהווה עבירה על החוק.

הסירוב המתמשך של גילארד לחזור בה באופן רשמי מהצהרת האי-חוקיות של המברקים, וכמו כן הערתה המוטה בנוגע לכך שהחשיפות שהתפרסמו על ידי וויקיליקס מהוות "מעשה לא חוקי שמהווה עבירה על חוקי ארה"ב" סיכנו באופן חמור את אסאנג', בייחוד לאור החשיפות האחרונות של מספר נוסף של מיילים חסויים של סטרטפור בהם מצוינת העובדה כי ארה"ב מחזיקה בכתבי אישום חסויים כנגד וויקיליקס מעל לשנה.  (375123)

אתמול, סקוט לודהם, סנטור אוסטרלי ממפלגת הירוקים, דרש מממשלת אוסטרליה לחשוף את ידיעותיה בדבר כתבי האישום החסויים:
"הממשלה האוסטרלית צריכה להעמיד קו ברור בפני ממשל אובאמה, שלא תרשה ולא תסבול את העברתו של אסאנג' לארה"ב שבה יעמוד בפני האשמות נגדו ובפני הפוטנציאל לכליאתו בבית סוהר או בחור אחר כגון מפרץ גואטנמו."

בדצמבר 2011, מלקום פראסר, ראש-ממשלת אוסטרליה לשעבר ועוד עשרות דמויות ציבוריות בולטות, ביניהם נועם חומסקי, ג'וליאן ברנסייד, סופר ופעיל זכויות אדם ובוב בראון, ראש מפלגת הירוקים, קראו לקווין רוד, ראש משרד-החוץ האוסטרלי לשעבר, להגן על אסאנג' מפני העברה לארה"ב: (תמונה או משהו)
"לאור אווירת העוינות הקשורה למר אסאנג', אנו מביעים חששות רציניות לביטחונו בשעה שיושם תחת מעצר בארה"ב. אנו מציינים כי אסאנג' הוא אזרח אוסטרלי, שפעולותיו העיתונאיות בוצעו לחלוטין מחוץ לתחום ריבונותה של ארה"ב."

ג'וליאן אסאנג' הוחזק תחת מעצר בית למשך 449 ימים ללא כתב אישום מאז ששוחרר מבידוד בכלא וונדוורת' שבבריטניה ב7 בדצמבר 2010. כרגע הוא ממתין לפסיקה בשימוע, שהוצג בפני בית-המשפט העליון בבריטניה בראשון ובשני לפבואר, בדבר הסגרתו לארה"ב.

לאחר שחרורו של ג'וליאן אסאנג' מהכלא הלונדוני, בו שהה כתוצאה מצו-המעצר שנקבע על ידי התובע השוודי, בורטון פרסם בסקייניוז: "ההסגרה [לארה"ב נדמית כ] קרובה יותר ויותר." (373862).

ההסכם הדו-צדדי בין ארה"ב לשוודיה מאפשר את הסגרתו של אסאנג' לארה"ב ברגע שיגיע לשוודיה, כששוודיה אינה מתנגדת להסגרות לארה"ב מאז שנת 2000.

ג'וליאן אסאנג' הוא מוציא לאור בעל שם בינלאומי, שזכה בפרס השלום של סידני, בפרס ווקלי לתרומה המרשימה ביותר לעיתונות האוסטרלית, בפרס מרת'ה גלהורן לעיתונות בארה"ב, בפרס החירות של ויקטוריה וולטיר לחופש הביטוי ועוד.

מסמכי סטרטפור: http://www.http//wikileaks.org/the-gifiles.html
לתרומות: http://shop.wikileaks.org/donate

המאמר המקורי:  http://wikileaks.org/Stratfor-on-the-Australian-Assange.html
המאמר בפורום וויקיליקס: https://www.wikileaks-forum.com/index.php/topic,9198.0.html

תורגם על ידי: warprofit

המאמר תורגם על ידי מתרגם מתנדב. לוויקיליקס או לפורום של וויקיליקס אין אחריות על טעויות בגוף המאמר. הקורא מוזמן לקרוא את המאמר המקורי ולהעיר על טעויות תרגום. במידה ותתגלה טעות בתרגום, הטעות תתוקן.

חדשות שלא תשמעו בישראל #4

קודם כל, מגיע נו-נו-נו אחד גדול לסוחר הרהיטים שמנהל את מדינתו. מסתבר שביבי משחק מחבואים עם העולם, ובמסע הצלב הנחוש שלו להשמדת מדינת ישראל היהודית הוא ביקש, וקיבל, גישה לבסיסי הטייס באזרבייג'ן, הנמצאים בסמוך לגבולה הצפוני של איראן.

בין ישראל לאזרבייג'ן יחסים דיפלומטיים ארוכי שנים. בעוד שישראל מספקת נשק לאזרבייג'ן, אזרבייג'ן מספקת נפט לישראל, אך יחסים אלו נשמרים מתחת לפני הקרקע, כיאה לכמעט כל מדינה לה ישראל מספקת נשק בתמורה לטובות הנאה כאלו ואחרות.
הסיבה שבגינה ביקשה ממשלתנו גישה לבסיסי הטייס, היא משוואה פשוטה ביחס לתקיפה אווירית. ככל שהמרחק מנקודת היציאה של מטוס הקרב לבין המטרה הוא גדול יותר, כך מטוס הקרב מסוגל לשאת פחות טילים ומשקל קטן יותר, ועל כן יעילות התקיפה פוחתת. משום כך, תקיפה מגבולה הצפוני של איראן תהיה אפקטיבית בצורה משמעותית על פני תקיפה מישראל, שנמצאת במרחק של 2,500 קילומטר לערך מאיראן. יש לציין שהתקיפה הייתה אמורה להתבצע על ידי מטוסי F16, שאותם קנתה ישראל מהאמריקאים במסגרת הסכמי סחר, אך בהסכמים אלו ישראל התחייבה שהמטוסים ישמשו להגנה בלבד. אך כמו בתקיפת הכור בעירק ב81, במסגרת מבצע אופרה, ישנו סיכוי סביר שהתקיפה הייתה תבצעת ללא סימני זיהוי על המטוסים, בכדי להקשות על מקור התקיפה. כניראה שיש משהו משותף למטוסים ושוטרים.

אך מסתבר שמספר דיפלומטיים אמריקאים שאינם תומכים בתקיפה הדליפו את המידע. הטענה היא שאכן, הם לא בעד פיתוח נשק גרעיני באיראן, אך הם גם לא בעד שישראל תקיים יחסי מסחר ובריתות צבאיות עם אזרבייג'ן. כלומר, דיפלומטים אלה מעוניינים בתקיפה באיראן, אבל בדרך שלהם ולא בדרך הישראלית. מלחמות אגו מישהו? שיהיה.

ועכשיו למלחמה של ממשלת ארה"ב בחופש המידע וצנעת הפרט. לאחר שהצעות החוק הפאשיסטיות, SOPA, PIPA ו ACTA לא עברו בעקבות מחאה אזרחית המונית, הקונגרס האמריקאי לא מוותר, וכרגיל מנסה להכניס לאנושות מתחת לחגורה.
הצעת החוק החדשה בעלת השם המפוצץ נקראת CISPA, קיצור של  Cyber Intelligence Sharing and Protection Act,  ועניינה העיקרי הוא נתינת גושפנקה לממשלה לבקש גישה לכל אקט תקשורתי שנעשה ברשת אם היא מחליטה שהוא פוגע בביטחון המדינה.

https://www.youtube.com/watch?v=vjZ8-xO2pMM&feature=related

שיחות בפייסבוק, מידע מהמייל הפרטי, שיחות סקייפ וכדומה יוכלו להגיע בהינף יד למשרדהביטחון האמריקאי. באמת שלא אכתוב על כך יותר מידי, אלא אתן לכם להתפרע בדמיון. תהנו, כי אין הרבה זמן.

ובנוגע לידיעה הקודמת אעבור לחלק האהוב עלי – אנונימוס הכריזה מתקפה כוללת על האינטרנט. מתקפה זו באה כתגובה לנסיונות הצנזורה של ממשלת ארה"ב על הרשת על ידי הצעות חוק כגון SOPA, PIPA, ACTA וCISPA. מתקפה זו,שככל הנראה מצטיירת כפעולה המאסיבית והאלימה ביותר של הארגון האנרכיסטי עד כה, עלולה לפגוע באספקת מזון, דלק וסחורות ברחבי היבשת. כמו כן, המתקפה תעשה בשיתוף פעולה עם האקרים הממומנים על ידי ממשלות אסיתיות מסויימות, ובכך נוצר טשטוש בהתקפה הספציפית הזו בין טרור לבין אקטיביזם ומחאה פוליטית.


אין ספק שזו הפעולה הרדיקלית ביותר של אנונימוס עד כה, ובין אם היא תצלח או לא, בטוח שיהיה מעניין.

וככל הנראה הדבר שהופך את אובמה למתמודד ראוי לתואר הרייך הרביעי, היא הפקודה החדשה בדבר כלכלת מלחמה.


לפי פקודה זו, המדינה רשאית, בין אם היא במצב חירום או לא, להקצות מחדש משאבים ותקציבים לטובת ביטחון המדינה. כל מחלקות המדינה הסכימו לכך ללא עוררין.
אך הדבר שנראה הכי מפחיד בפקודה, זו האפשרות של המדינה להכריח כל אזרח בעל ידע בכימיה או פיזיקה להכין נשקים כימיים וביולוגים. אהם אהם.

המוסד, מטוסים ללא-טייס ואובמה

כיף בעולם. ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, ירוץ לסנאט האוסטרלי.
ולא רק זה, אלא אסאנג' הבטיח להריץ מתמודד משלו לראשות הממשלה, שיתמודד כנגד ג'וליה גילארד, שכפי שנראה לא מושפלת בפעם הראשונה על ידי החבורה:

עוד שקרים של המוסד:
ב23 ליולי 2011, הסטודנט להנדסת חשמל,  דריוש רזיינג'ד, בן 35, נורה כשהוא מחכה לילדתו מחוץ לגן, אשתו נפצעה במהלך ההתנקשות. את החיסול המוסד הוציא לפועל בעזרת הMek, ספק ארגון טרור ספק ארגון שכירי חרב עם קשר מיסתורי לסדאם חוסיין.
כשעה לאחר שחוסל רזיינג'ד נמצא כי אין לו קשר לתכנית פיתוח הגרעין האיראנית, והרשויות האיראניות חשבו תחילה שהמוסד התבלבל וחיסל את האדם הלא נכון.

אך המוסד לקח אחריות על החיסול, וטען כי רזיינג'ד עסק בפיתוח מתגים במתח גבוה, מרכיב מפתח בהפעלת ראש נפץ גרעיני. לפי המודיעין של המוסד, רזיינג'ד הוא לא מהנדס חשמל, אלא פיזיקאי אשר עובד במשרד ההגנה האיראני, ולא עוסק רק בפיתוח מתגים במתח גבוה אלא בפרויקטים נוספים בתכנית הגרעין האיראנית.
המודיעין של המוסד נועד להטעות בכוונה ולהצדיק את הרצח. שכן, מעבר לעובדה כי רזיינג'ד השאיר מסמכים המעידים על כך שהוא לא היה פיסיקאי, אלא מהנדס חשמל, וכי הוא פרסם מסמכים לגבי מחקריו, שאם באמת היה עובד בפיתוח האטום, לא היה מתאפשר לו לפרסם דבר, גם הנושא אותו הוא חקר אינו קשור במאום לפיתוח אטום.
כרגיל, המודיעין של המוסד נועד כמו ברוב המקרים להצדיק את השתוללות הדמים חסרת המעצורים שלהם ברחבי העולם במטרה למנוע את סיום הסכסוך ולחסל זונות.

וקצת על התדרדרות הדמוקרטיה האמריקאית.
הממשל האמריקאי פועל בחודשים האחרונים להמצאת חוקים מופרכים והזויים במטרה לפלוש לפרטיות האזרחים ולמנוע מהם את חופש הביטוי וזכות ההפגנה.

תחילה, ממשלת ארה"ב משיקה אל תוך גבולותיה את פרויקט המטוסים-ללא-טייס. המטוסים, או הdrones, הם כלי תעופה הקטן מספיק בכדי להכנס אל ביתך דרך החלון, ומשמשים ככלי מעקב אחר פעולות לא חוקיות. עד לרגע זה ממשלת ארה"ב השתמשה במטוסים-ללא-טייס רק  במעברי הגבול, ובמדינות איתה היא נמצאת בסכסוך, אפגניסטן לדוגמא. מעבר ליכולות הריגול המדהימות של כלים אלו, יש להם נטייה מובנת להתרסק על אזרחים תמימים ולקחת את נשמתם האחרונה.

במסגרת אמצעי המעקב הכלולים בחבילה, ניתן למצוא בין השאר:
– אפשרות למטוס להתחבר לכל רשת Wi-Fi ולכל רשת סלולרית ומכילה בתוכה פרוצדורה המאפשרת פריצה לסיסמאות אישיות הבנויה על מערכת לינוקס. לאדם שנמצא במעקב אין מושג קלוש בנוגע לעובדה שפקידי ממשל מתבוננים בחרמנות בהודעות טקסט שלו למאהבת. שום שיחה לא תהיה פרטית יותר.
– המטוס מכיל חיישנים שמסוגלים לגלות גופי מתכת מתחת לבגדים. רשמית, חיישנים אלו מיועדים למציאת נשק. לא רשמית, אם השם שלך הוא אחמד ויש לך בכיס של המעיל סכין יפנית, אכלת אותה.
– המטוסים מכילים חיישנים המסוגלים לראות דרך קירות מבנה. גם כאן, כמובן, המטרה הרשמית היא למציאת נשק לא-חוקי. או אם קוראים לך אחמד, תיזהר לא לקלף ירקות. אמצעי זה מתנגש עם הסעיף הרביעי לחוקה האמריקאית בדבר חיפוש ללא צו בבית פרטי. אבל נו שוין, אובמה יסתדר.
– מכירים את הנודניקים האלה מהמז"פ שדוחפים לכם מצלמה לפרצוף בכל פעילות פוליטית? אז הם יפוטרו (מגיע להם). המטוסים יכילו כלי הנקרא ARGUS-IS (Autonomous Real-Time Ground Ubiquitous Surveillance Imaging System) המאפשר צפייה למרחק של עד 36 מיילים מרובעים ואיסוף מידע לגבי התושבים שמזלם הפקיר אותם ונגזר עליהם להסתובב באותם 36 מיילים.

אה כן, והם מקימים גם מאגר ביומטרי (:

כמו כן, הזכות הבסיסית בדבר חופש ההפגנה גם היא תיפגע בצורה חמורה, ככל הנראה כתגובה למשמרות המחאה של קבוצת God Hates Fags (או Occupy Wall-Street, מה שתבחרו), בעזרת מספר טקטיקות חדשות להשמדת הפגנות. התירוץ הישן בדבר נזקים בריאותיים וסביבתיים הנוגעים להקמת מאהלים והפגנות המוניות הוחלף בתירוץ החדש של "ביטחון לאומי". אין מה לעשות, פטריוטיות מוכרת יותר מאיכות סביבה.


ראשית, הפגנות בסמוך לאירועים פוליטיים (כגון הכנס של המפלגה הרפובליקנית או הכנס של המפלגה הדמוקרטית או הכנס של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית) ידרשו קבלת אישורים חודשים לפני מועד הכנס.
שנית, יוטלו קנסות ויידרשו תשלומים ממארגני הפגנה על הוצאות מוניציפליות, כגון ליווי משטרתי, סגירת רחובות וכדומה. כמו כן, מפגינים אשר יתלו שלטים או באנרים ייקנסו. בהתייחס לחוק הראשון, לא רק שהאפשרות לקיים הפגנה חוקית התערערה קשות, אלא שקיום הפגנה שכזו ידרוש הוצאת סכום כסף נכבד, ובכך האפשרות היחידה שתישאר היא התכנסויות ספונטניות, אשר בהן הסיכון למעצר חסר-בסיס הוא גבוה יותר.
שלישית, יוגדרו אזורים אסורים לקיום הפגנה, כגון בתים פרטיים או כנסים סודיים עם דברים חשובים (הועידה של נאטו בשיקגו, לדוגמה). בהקשר הזה, אין לשכוח את החוק החדש שהעביר ממשל אובמה, שאוסר  על כל קיום הפגנה במסגרת אירוע פוליטי. לשם ההבהרה, אירוע פוליטי הוא לא רק קמפיין מסע בחירות כזה או אחר, אלא כל מקום ציבורי בו נמצאת אישיות פוליטית, החל מהפקיד הרעוע ביותר ועד לשר הרצח והנפט.

כמו כן, צבא ארה"ב מציג את הצעצוע החדש לשליטה בקהל מתפרע ומטריד – Active Denial System. סוג של טנק, די מכוער, אשר משגר קרני חום אל עבר הקהל. האדם אשר נפגע מן הנשק החדש, מרגיש בגופו חום בלתי נסבל המשתק אותו לפרק זמן מסויים.


הקולונלית טרייסי טפולה מתלהבת כהרגלה ומברברת כי "אתם לא הולכים לראות את זה, אתם לא הולכים לשמוע את זה, אתם לא הולכים להריח את זה, אתם הולכים להרגיש את זה". תודה כפרה, ריגשת אותי, עכשיו תמותי.
אגב, פחות או יותר כמו כל נשק המשמש בסופו של דבר כנגד אזרחים, הוא נוסה קודם על אנשים דרגה ב', קרי אפגנים.

כמו כן, הבחור שאחראי על המחדל בשם קוני 2012 נתפס כשהוא מאונן בפומבי ומשמיד מכוניות. יופי לוזר.
ולעוכרי ישראל מביניכם, איך השתחלה ישראל לOECD. בלי לנחש הרבה, עשינו יותר קומבינות מיוון בנושא.
ומה הקשר בין ישראל לצפון קוריאה? הרבה, כרגיל.

חדשות שלא תשמעו בישראל #2

אז ככה, בחודשים האחרונים, מאז שיתופי הפעולה ביניהם לתנועת Occupy, נרדפים באופן מעוררת השתאות חברי תנועת ההאקטיביסטים 'אנונימוס'. לאחר ששבוע שעבר נעצרו 25 מחבריה, ההתקפה מצד הממסד מחמירה.

השבוע נעצרו כחמישה מחברי מפתח בקבוצה של אנונימוס הנקראת LutzSec. המעצר התרחש ככל הנראה לאחר שאחד ממנהיגי הקבוצה, הקטור חביאר מונסגור, המכונה 'Sabu', נעצר בשנה שעברה ונשפט בדבר עבירות שעושנן הוא 124 שנים בבית-סוהר פדרלי, הפך לעד מרכזי במסע הצלב כנגד אנונימוס. העבירות המיוחסות לו הן בין השאר פריצה למערכות של הסנאט, מאסטרקארד, פייפאל, ממשלות זימבאבואיי ותוניס,  בין השאר. תפקידו לכאורה היה Rooter, האקר שמגשש במערכת ומחפש בה פרצות.
ככל הנראה, מונסגור הסגיר מידע על כחמישה מחברים מרכזיים בצוות, כשכולם פרט לאחד מואשמים בפשעי מחשבים ונשפטו לעד 10 שנים במאסר.
האף-בי-איי טוענים כי מבחינתם הם הצליחו לחסל זרועה חשובה בארגון אנונימוס, וכי מבחינתם סאבו הוא ממנהיגי הארגון. אנונימוס בתגובה , בעזרת משתמשי הטוויטר שלהם, טוענים כי לארגון אין מנהיגים ואין היררכיה, ניתן לעצור אדם אך לא ניתן לעצור רעיון, וכי הארגון הוא כמו הידרה- ראש נכרת ואחר צומח במקומו. תנועה ללא מנהיג משגעת את המערכת, שכן היא לא יכולה לתפוס מנהיג ולהשחיתו. עוד הם טעונים שסאבו הוא בוגד, וכי LutzSec היא קבוצה מתה מזה זמן מה, ובכך מתעמתים עם טענת האף-בי-איי בדבר הנזק שנגרם להם.

ובנושא אחר, מה באמת קורה בלוב לאחר הדחת קדאפי?

בסרטון המצורף ניתן לראות כיצד כולאים המורדים לשעבר עובדים ממדינות שכנות ומכריחים אותם לאכול את דגלי לוב.
לאחר רצח קדאפי, מאות עובדים ממדינות שכנות  נכלאו על ידי השלטון החדש, בטענה שהאפרו-אמריקאים היו שכירי-חרב של קדאפי. כעיקרון מה שמתרחש בלוב כרגע הוא טיהור אתני, כשמה שקדם לו תחת שלטון קדאפי הוא מליוני זרים שעובדים בלוב עצמה. האם רצח קדאפי באמת יטיב עם לוב? לעוד מידע בנוגע להפלת קדאפי והמניעים הנסתרים, ניתן לראות כאן.  ואפשר לנחש שזה לא כולל הגנה על אזרחי המדינה.

לא אלאה הפעם בפרשנויות לפה או לפה לגבי המלחמה באיראן, אלא פשוט אתן לכם להחליט בעצמכם. באיראן התגלה שדה נפט ענקי, שמסתמן בינתיים כשדה הנפט הגדול ביותר שהתגלה באיראן.

עוד נכתב שעוד שניים-שלוש שדות נפט בתהליך גילוי. אתן לכם לעשות אחד ועוד אחד בעצמכם.

ובינתיים, בבריטניה מפריטים את המשטרה. כוחות השיטור של מידלנד וסוראיי עומדות בפני הפרטה רדיקלית במהלך שתמכו בו שני כוחות המשטרה הגדולים בבריטניה. כעיקרון, זה אומר שחברות אבטחה פרטיות יבצעו פעולות שקודם לכן בוצעו על ידי כוחות המשטרה, כגון סיור בשכונות ואפילו מעצרים וחקירות.

משטרת מערב מידלנד מתכננת קיצוצים שיסתכמו בפיטורים של כ2,764 שוטרים במהלך שלוש השנים הבאות בעקבות ההפרטה. זהו עוד שלב, אחרי שעבר החוק לשימוש בגז עצבים על ידי כוחות המשטרה, להפיכת כוחות השיטור של בריטניה לקלגסים שכירי-חרב של ההון. תענוג.

כמו כן, חשיפות מעניינות על סוכנות הביון המוסרית בישראל – המוסד.
מ2007 חיסל המוסד כחמישה מדעני גרעין איראניים. וזאת בשיטה מאוד פשוטה, סי-איי-איי סטייל – פימפום טרוריסטים מקומיים בנשק, אימונים וכסף ולשלוח אותם לחסל את בני עמם, ובכך המוסד יוצא כשידיו נקיות יחסית. במקרה באיראן, המוסד שכרו את גוף הטרור האיראני MEK, שלמרות היותו גוף טרור מקבל משאבים מממשלת ארה"ב. MEK הוא גוף בעל היסטוריה מעורפלת. הוא הוקם בשנות ה70 ושיתף פעולה באופן מתמיד עם סדאם חוסיין, והיה שותף בחיסול ההתקוממות בעיראק ב1991.

 בכתבה סקירה יפה ונחמדה על התנהלות המוסד לאורך השנים, שכוללת התנקשויות בערך בכל דבר שזז (כולל חיסול צ'ילאנים שלא הסכימו לתת להם טילים) וזאת בנוסף להמון פאשלות (דרכונים איריים, חיסול זונות וכדומה). אפילו האמריקאים כבר לא רוצים לדבר עם הארגון ההזוי הזה, איזה לוזרים.

ולסיום – בלוג של נאו-נאצי

חדשות שלא תשמעו במדינת Israhell

אז זה הפרויקט החדש שלי, כל מספר ימים אאסוף את החדשות המעניינות שלא תשמעו לעולם במדינת היהודים. ולמה? כי התקשורת שלנו קוקסינלית, ולא רק שהיא קוקסינלית, היא אימפוטנטית.
לויקיליקס יש שיטה בדרום אמריקה, בה משטרים מסוימים לא מאפשרים לתקשורת המקומית לפרסם ידיעות כנגד המשטר. אז בשביל להעביר מידע על ונצואלה, ויקיליקס מעבירים את החדשות לארגנטינה, ובשביל לפרסם מידע על ארגנטינה, ויקיליקס מעבירים את המידע לבוליביה וכך הלאה, ובגלל שהתקשורת הכלל יבשתית מרושתת יחסית אזרחים מפה נחשפים למידע משם. אבל בIsrahell, שמוקפת במדינות של הרעים, מידע ממדינה אחרת לא יגיע אל אזרחי ישראל ובכך היהודים דומים בצורה מצחיקה לצפון קוריאנים שנחשפים אך ורק למידע שאליו המשטר רוצה שיחשפו. מצחיק, לא? (-:
אז מעכשיו אני מעביר מידע שלא רוצים שתדעו. למה? ככה, שיזדיינו.

קודם כל, כמאה מליון הודים שבתו ביום שני כנגד יוקר המחיה, הפרטת חברות בבעלות הציבור, כנגד השחיתות המסיבית, כנגד ההתקפות החוזרות ונשנות על ועדי העובדים ולמען קביעות תעסוקתית, תנאי פנסיה נוחים ושירותי רווחה הוגנים.
השביתה פגעה בתחבורה, בבנקים, ברשות הדואר ובעוד מספר גורמים בעלי חשיבות בהודו, ונעצרו כ100 חבר'ה בטענה להפרעה לתנועה (לכאורה).

ומדוע אנחנו לא יודעים מכך? כי שטייניץ', הדוקטור לשפינוזה, מעדיף שנעשה שביתות דרדלה שמטרתן היא לקדם את עיני בבחירות להסתדרות, וגם לא להפריע לו להדיח את איתן כבל מאותן בחירות בטענה לפלילים. אור לגויים על הזין שלי.
החדשות המעניינות השניות הן שה DHS, או בקיצור Department of Homeland Security, מרגלת אחר פעילי Occupy Wall-Street. את הידיעה הזאת חשפו ויקיליקס במסמכים האחרונים שהודלפו אליהם. למי שלא יודע, המחלקה להגנת המולדת היא כמו הFBI, רק שבמקום לזיין אזרחים תמימים בתחת ללא וזלין תוך כדי צעקות האשמה בדבר מעשי טרור, המחלקה הזו מזיינת בעדינות, עם וזלין, בזמן שהאזרח התמים ישן שנת פז.
השאלה הנשאלת כמובן, היא מדוע המחלקה שאחראית על בטחון המדינה עוקבת אחרי פעילים פוליטיים לא אלימים, ולא אחר קבוצות שבאמת ובתמין מסכנות את בטחון המדינה (ממשלת ארה"ב למשל, או האס.אס, או אטילה ההוני). ואם כבר מעקב אחר פעילים פוליטיים, מדוע לא אחר הרפובליקנים הצעירים, או הועידה הדמוקרטית?
במסמכים הודלפו שמות של עוד קבוצות אחריהם עוקבת המחלקה, ביניהן אנונימוס, ארגוני עובדים וקבוצות סטודנטים.

מה שלא הרבה יודעים,  הוא שעובדי סוכנויות הריגול המששלתיות ששים מהר מאוד לעבור לחברות ריגול פרטיות, שם נמצא הכסף האמיתי, חברות כגון המחלקה לריגול של הBlackwater, הידועים כארגון שכירי החרב המשמעותי ביותר כרגע, וסטרפור – ארגון ריגול פרטי. לקוחותיהם של ארגונים אלו הם בעיקר תאגידים כדוגמת קוקה-קולה,DOW Chemicals ועוד. תאגידים אלו שוכרים את שירותי ארגונים אלו בעיקר למעקב אחר אקטיביסטים סביבתיים ופעילים לזכויות בעלי-חיים, עצם הסירקולציה הזו של עובדי סוכנויות הריגול הממשלתיות לבין סוכנויות הריגול הפרטיות מכניסה אינטרסים ממשלתיים אל תוך המגזר העסקי, ואינטרסים עסקיים אל הסוכנויות הממשלתיות, ובכך מתהדק הקשר בין הון לשלטון בארה"ב. ולא פעם ארגונים פרטיים כגון סטרפור קיבלו מכתבים ממשלת ארה"ב בבקשה לחקור קבוצה כזו או אחרת.

ומדוע אנחנו לא שומעים על כך? שחס וחלילה לא נחשוב שסוכנות הביון המוסרית בעולם, השב"כ, שידועים בשיטות העינויים המיושנות שלהם ובבריונים המסוקסים בארץ, עוקבים אחרינו. לא יכול להיות הרי, הם עוקבים רק אחרי ערבים.

הידיעה הבאה היא ניתוח מעניין של מניעיו של נתניהו במלחמה עם איראן. נתניהו ידוע בעובדה שהוא לא מחבב את אובמה (כי הוא לא אוהב כושים) ולא מחבב את איראן (כי הוא לא אוהב ערבים), אז הוא הכין תכנית על שתדפוק את שני הצדדים.

ביבי חושק באובמה

דבר שלא הרבה יודעים, הוא שנתניהו כבר הכין תכנית למתקפה באיראן, שנקראת תרחיש תל-אביב. ,תרחיש תל-אביב הוא תכנית צבאית שלפיה אין סיבה שישראל לא תגבור על איראן בעימות ישיר ללא עזרת ארה"ב, שכן לאיראן אין נשק גרעיני (הם מפתחים גרעין, אך כל הליכי הפיתוח נמצאים בפיקוח מתמיד של רשויות ארה"ב). לכן, עם תקיפה מסודרת ומשולבת של כוחות הים, טילים, פצצות ומלא בומים ישראל תצא כשידה על העליונה. אך תרחיש תל-אביב מכניס פרט נוסף, שהוא 500 הרוגים ישראלים שמהם אין להמנע, כי איראן לא תיכנע ללא קרב.
500 הרוגים אלו הם קלף מפתח מבחינתו של נתניהו, שכן דבר זה יאפשר לו לדפוק את הכושי בבית הלבן. מה זאת אומרת?
אובאמה מתקרב לבחירות, וכרגע רוב אזרחי ארה"ב מתנגדים לתקיפה באיראן, אך ישנן כוחות לא אזרחיים המשפיעים על פעולותיו של הנשיא. נאו-שמרנים, רפובליקנים, הועדה היהודית ועוד יוצרים חזית חזקה לתמיכה בתקיפה באיראן, ולהם יותר כוח על הנשיא מאשר על האזרח הקטן. מה שאומר שאובמה לא יוכל להתעלם מ500 ההרוגים הישראלים, ויהיה מחוייב לתקוף, ובכך יפגע רבות בסיכויו להבחר.
בדרך זו נתניהו דופק גם את אובמה השנוא, וגם את האיראנים השנואים, מערער את האיזון העדין במזרח התיכון, מכניס קוץ בתחת של הסורים וכמובן נבחר בבחירות הבאות.

כמובן שאין צורך לשאול מדוע ידיעה זו לא מפורסמת במחוזותינו שוחרי השלווה והשלום.
הידיעה השלישית, או הרביעית, לא זוכר כבר, היא העברת חוקי SOPA הנאצית והפשיסטית והמעאפנה באירלנד. העברת החוק תאפשר חסימת אתרים וצנזורה רחבה של הרשת ברחבי אירלנד.

כניראה ששון שרלוק, שר הפיתוח והחדשנות האירי, מעוניין ללקק קצת תחת תאגידי שמן, כניראה (ולכאורה) בכדי לעבור למגזר העסקי בסיום תפקידו במשרה הממשלתית.
אנונימוס כבר הכריזו מלחמה על אירלנד, ומתכוונים להפיל אתרים ממשלתיים מרכזיים, ואני טוען שהIRA צריכים לעבוד להפלת ממשלתם במקום להתרכז בלהרביץ לבריטים הפשיסטים.
ובישראל? למה לנו לדעת מידע כזה, כשמאגר הביומטרי של הרודן לכאורה מאיר שיט-ריט עומד לצאת לפועל?
הידיעה האחרונה היא בדבר המעצר של 25 מחברי אנונימוס על ידי אינטרפול הכלומניקים (לכאורה כלומניקים). המעצרים נעשו בארגנטינה, ספרד, צ'ילה וקולומביה. האינטרפול, כיאה לזונות של המשטר, טוענים לאמצעי ריגול כשרים, ומודים למאבטחי המידע שלהם שהשכילו לעקוב אחרי חברי אנונימוס.
מידע אלטרנטיבי טוען אחרת. הטענה המרכזית היא שהאינטרפול השתיל סוכנים וגייס מדליפים מתוך הארגון לצורך מעקב אחר פעילים מרכזיים, ובכך פעם כמו כל ארגון ביון של משטר דיקטטורי (הסי-איי-איי לדוגמה).

האם אנונימוס יבצעו מתקפת כנגד האינטרפול? נחיה ונראה, יהיה מעניין, עלי.

או כמו שאמר קהלת – מים רבים זורמים בנהר, והאינטרפול אוכלים בתחת.
זהו להיום, ושיר לילה טוב:
Eazy-E -Gangsta beat 4 tha street

מכתב פתוח למשטרע

ב-10.2.2012, "פדרציית המשטרה היוונית", איגוד השוטרים הגדול ביוון המאגד תחתיו יותר מ-2/3 מהשוטרים במדינה, פירסם מכתב ובו הצהיר כי לא ילחם עוד נגד אחיו המפגינים. יתרה מזאת, איים האיגוד להוציא צווי מעצר נגד בכירי יוון בקרן המטבע העולמית ובבנק האירופי המרכזי, באשמת "סחיטה, ושחיקה או ביטול בסתר של הדמוקרטיה והריבונות הלאומית".
עוד נכתב: "מאחר ואתם ממשיכים במדיניות ההרסנית הזו, אנו מזהירים אתכם שאינכם יכולים לאלץ אותנו להלחם באחינו. אנחנו מסרבים לעמוד נגד הורינו, אחינו, ילדינו, או כל אזרח אחר המפגין ודורש שינוי מדיניות".

כוחות השיט-ור היווניים כבר הבינו מה שכוחות השיטור בישראל עדיין לא השכילו להבין – וזאת שטובת העם, טובת האזרח וטובת הכלל היא אחד עם טובת כוחות השיט-ור.
אי לכך, אנו רוצים לפנות אל משטרת ישראל, שבמצב הנוכחי משרתת אך ורק את האינטרסים של המשטר, של בעלי-ההון ושל האידיאולוגיה האנטי-דמוקרטית השוררת במחוזותינו, ולומר לה את מה שכוחות השיט-ור היווניים השכילו להבין.
אין אנו יוצאים כנגד קיומה של המערכת המשטרתית, או כנגד שוטר כזה או אחר שסך הכל 'ממלא פקודות' – פקודות אלימות, אי מוסריות ובלתי חוקיות אך עדיין פקודות, אלא מאמינים שגוף השיטור אמור וצריך לשרת את האזרח, לפעול למען האדם ולמנוע את הפרת זכויותיו. כל עוד משטרת ישראל לא מבינה את תפקידה הבסיסי ביותר – אנחנו נהיה שם כדי לסביר לה את תפקידה ומקומה בתוך המערכת המדינית.
משטרת ישראל במתכונתה הנוכחית אינה לגיטימית. למשטרת ישראל במתכונה הנוכחי אין זכות להשתמש בכוחה על האזרח. משטרת ישראל במתכונתה הנוכחית, מהיותה משרתת אינטרסים זרים לאזרח, הינה זרה לאזרח. בהיותה זרה לאזרח, מתפקיד האזרח לדרוש מן המשטרה לחזור לסורה, ולממש את התפקיד לה היא נועדה מעצם המנדט אותו היא קיבלה מן האזרח.
מעצם היותו של המשטר הנוכחי ככזה שאינו משרת את האזרחים, שמכר את נכסי הציבור לגורמים תאבי-בצע וממון, שמחוקק חוקים אנטי-דמוקרטים המחזקים אך ורק את הסקטורים החזקים ואת היושבים בראש האולימפוס, חובת המשטרה היא לעמוד לצד האזרח כנגד השלטון, חובת המשטרה היא לבחור צד, להבין את מי היא משרתת ולזכור את תפקידה כמגנת האזרח ולא כמגנת הקומבינה המטונפת שנקראת ממשלת ישראל וראשי המשק המנפחים את כיסיהם, גם על גבה של המשטרה.
אם כך, אנו קוראים לכל שוטר ושוטרת, כל איש יס"מ וכל איש מג"ב, לעמוד לצידם של משפחותיהם, של חבריהם, של עמיתיהם ושל עמם, ולא לצידה של משפחת ההון-שלטון, הבוחשים בשמנת והאוכלים מפיו של נפטון וממבושיה של אפרודיטה.
אנו בטוחים, שבהיותכם בני אנוש כמו כל אדם אחר, בעלי רגשות, תכונות טובות, פגמי אופי, המסוגלים לאהוב ולכבד, אך גם לשנוא ולכעוס, מסוגלים להבין את תחושות המרמור והכעס של האזרח הקטן לאור פשעי ועוולות המשטר. ומסוגלים, בעזרת מעט אומץ, גדולת רוח ואמפתיה בסיסית כלפי אדם אחר להצטרף אל האזרח במאבקו הצודק על זכויותיו הבסיסיות ביותר, על הזכות לקורת גג, על הזכות למזון בסיסי, על הזכות לגדל את ילדיו בכבוד ועל הזכות לשיבה טובה. זכויות אלו מגיעות גם לאנשי כוחות השיט-ור, וגם הם אינם מקבלים אותן, גם הם נאכלים מבפנים כשלילדם אין קורת גג קבועה, כשאין לילדם אפשרות לקבל חינוך נאות וכשידם לא משגת להבטיח לעצמם ולילדיהם אפשרויות מחיה בסיסיות. על כן, לאנשי המשטרה קיימת האפשרות להזדהות עם אחיהם האזרחים יותר מאשר עם האליטה המנצלת, אך ציות עיוור ופחד בסיסי וקיומי עוצר אותם מכך.
התעוררו, עמדו לצד אחיכם ואחיותכם, לצד משפחותיכם וילדיכם ולצד הוריכם, והצטרפו אלינו, סרבו להתעמר באזרחים ועל ידי כך לאפשר לאלה המנצלים את גופכם החסון בכדי לשלשל עוד מספר מזומנים לקופת החזיר שעולה על גדותיה. היו עם העם. היו איתנו. ואנחנו מבטיחים לתמוך, לסייע (ולסלוח על זה שזיינתם אותנו במכות יא קוקסינלים אוכלים בתחת (-:, אמן תישרפו, אין לכם זכות קיום, סתם שיקרתי (-: טוב ביי (-:   מתוקים (-:

הייל מרגרט תאצ'ר!

במהלך שיטוטי חסרי התכלית במרחב האינטרנטי גיליתי את הידיעה הבאה: הבריטים הופכים נאצים (:

כאילו, לא עם הדרגות והיהודים והשפמים ומחנות הריכוז (את כל אלה אנחנו כבר גנבנו), אלא על ידי שימוש בסוכן עצבים.
מה זה סוכן עצבים? סוג של נשק כימי שמרסק את מערכת העצבים של הנמען היקר. עד היום ממלכת הפיש אנד צ'יפס השתמשו בנשק זה רק עם גויים, כלומר במבצעי חילוץ שבויים וכדומה, כלומר רק על אנשים חומים. לאחר המהומות שבאו עלינו לטובה בבריטניה, לזכרו של המר"ן הקדוש שאלתיאל בן יוחאי ישתבך שמו וזכרו לעולמי עד, שכללו בין השאר ביזה, ביזה וביזה של חנויות של עשירים וכדומה, מדינת התה והקולוניאליזם הנאור החליטה ביד ברזל להשתמש בגז העצבים על אזרחיה היקרים. נחמד לא?

יש לציין שלסוכן העצבים יש נוגדן, העניין המרכזי הוא שגם הנוגדן הוא רעיל, ועלול לשתק את הקורבן לזמן מסויים. אופס (:
יש לקוות כמובן שהצעצוע החדש ישמש, כמו במקרים הקודמים, רק על אנשים חומים, עיין-ערך מהגרים וכושים, ולא על אוכלוסיה ארית טהורה, למרות שמסגרת כניסת תרבות ההיפ-הופ לאמ-טי-וי לא ניתן לדעת אם הנחה זו תתקיים לאשורה.

אי לכך ובהתאם לזאת, בריטניה נכנסת להיכל התהילה הנודע של הרודנים המשתמשים בסוכן עצבים על אזרחיהם. החברים בהיכל זה הם עד כה: מקום ראשון – אדולף היטלר, מקום שני – סדאם חוסיין, מקום שלישי – קדאפי. אל המקום הרביעי והמכובד (למרות שאינו כולל שום מדליה כרגע), יכנס דיוויד קמרון. מי יתן ויעלה ויזרח אל מקומות גבוהים יותר בטבלה, מגיע לו חבר'ה, מחיאות כפיים!

על סוכן עצבים וכיצד להכין אותו ניתן לקרוא פה, ועצלנים שמנים יכולים לצפות בסרטון הזה

מי יתן וממשלת יהודה הקדושה והחמודה תאמץ את השימוש בסוכן העצבים גם על אזרחים יהודים, למען שוויון זכויות וחובות לכל!